גזר דין בתיק ת"פ 4331-08

נגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו נטען כי ביום 26.6.08 סמוך לשעת חצות החזיק הנאשם בבגדיו סכין, עת היה אותה עת בעיר חולון. בדיון שהתקיים לפני ביום 22.3.09 הודה הנאשם בביצוע העבירה. באת כוח התביעה הצהירה כי לאחר הרשעתו יידחה הדיון, בין היתר משום שהנאשם מבקש לשקול "צירוף תיקים" וכן לשם קבלת תסקיר משירות המבחן. התביעה הצהירה כי אם תתבקש דחייה לצורך גמילה מסמים התביעה תסכים.

בדיון שהתקיים ביום 6.4.10 הודה הנאשם בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו כפי עובדות כתב אישום שתוקן שבתיק פלילי 2734/09. על פי כתב האישום ביום 15.9.08 בצהרי היום הכשיל הנאשם שוטר בכך שלאחר שראהו השליך הנאשם חומר החשוד כסם. באותו דיון הודה הנאשם בעבירות נוספות שבגינן נחקר בתיק חקירה פ.א. 59338/09 של יחידת חקירות איילון, בעבירות אלה:

נהיגת רכב מנועי ללא רישיון;

שימוש ברכב ללא רשות ונטישתו במקום אחר;

נהיגה ללא פוליסת ביטוח בתוקף. (על פי טיוטת כתב אישום שתויקה בתיק).

על פי הטיוטה כאמור, עולה כי הנאשם עבר עבירות אלה ביום 17.12.09 סמוך לשעה תשע בבוקר.

כמו כן, הודה בעבירות נוספות בגינן נחקר בתיק חקירה פ.א. 50230/09 של יחידת חקירות איילון בעבירות אלה:

החזקת סם לצריכה עצמית;

הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. (על פי טיוטת כתב אישום שתויקה בתיק).

על פי הטיוטה כאמור, עולה כי הנאשם עבר עבירות אלה ביום 15.12.09 סמוך לשעה אחת בצהרים בביתו שבחולון. במאמר מוסגר אציין כי גם כאן, "ההפרעה לשוטר" היא בכך שהנאשם השליך מחלון ביתו נייר מגולגל ובו סם מסוג קנביס שהחזיק לשימושו העצמי.

בדיון הנ''ל שהתקיים ביום 6.4.10 לאחר שהנאשם הורשע בעבירות הללו, ולאחר שהוגש תסקיר משירות המבחן כמו גם חוות דעת ממונה ששניהם הציגו תמונה שלילית ביותר, טענו הצדדים לעונש. לאחר ששמעתי הטיעונים לעונש דחיתי הדיון ליום 16.5.10.

מסתבר כי בין כה וכה הסתבך הנאשם שוב, והפעם בעבירות אלימות כלפי אדם שלמחסנו פרצו וגנבו רכושו. מתוך כתב האישום שהוגש נגד הנאשם בתיק פלילי 17320-05-10 עולה כי הנאשם נמצא, ביום 2.5.10, מטפס לחצר ביתו כשבידו מגזרי מתכת. משפנה אליו אותו אדם, ענה לו הנאשם כי לא יתעסק עמו. אחר דקות מספר חזר לאותו מקום כשבידו שבר בקבוק ואיים על המתלונן בעודו מחזיק בשבר הבקבוק ואמר לו כי יחתוך אותו. בהמשך לכך התגלה כי הנאשם מחזיק באותו רכוש שנגנב לאותו אדם שמחסנו נפרץ כאמור לעיל. הנאשם נעצר ושוחרר "למעצר בית". לפיכך בדיון שהתקיים לפני ביום 16.5.10 הגיע הנאשם מ"מעצר הבית" בו הוא נתון. משום טענות שונות בדבר מעשים חמורים שנעשו בנאשם עת היה ילד, דחיתי הדיון לקבלת תסקיר משלים. הדיון נדחה ליום 13.9.10. בדיון זה הודה הנאשם ב"תיק החדש" כמפורט לעיל, בכפוף לתיקונו, והורשע בעבירות של איומים, החזקת מכשירי פריצה והחזקת רכוש חשוד כגנוב.

הדיון נדחה שוב לקבלת תסקיר משלים, לפי בקשת שירות המבחן. מחמת שביתת שירות המבחן, נדחה הדיון גם זו הפעם, לטיעונים לעונש פעם נוספת ליום 11.7.11.

בטרם דיון בעונשו של הנאשם ראוי לקצר היריעה במידה רבה באופן שאקבע את הברור לכל. על פי תסקירי שירות המבחן עולה כי הנאשם מצוי במקום עצוב ביותר. הנאשם מכור לסמים ואינו מצליח לצאת ממעגל איום זה של התמכרות לסם. ניסיונות שנעשו מתוך חסד שנטתה עמו מערכת המשפט והמערכת התומכת של שירות המבחן לשילוב הנאשם בקהילה טיפולית, כשלו. סיכומו של דבר, ששירות המבחן התרשם כי הגיע הנאשם לסוף הדרך וכי אין ביכולתם לבוא בהמלצה כלשהיא בעניינו.

כל שנותר במקרה זה הוא לגזור את דינו של הנאשם על פי הנתונים העצובים הללו. הנאשם עובר עבירות על רקע שימוש בסמים, אינו מסוגל לצאת ממעגל הסמים, אינו מסוגל לפי שהוא חסר כוחות להיגמל ולהשתקם. לתמונה עצובה ואומללה זו מצטברת העובדה שמדובר באדם צעיר לימים יליד 1990. עולה אם כן, שהנאשם הגיע לסוף הדרך במובן זה, שכלו כל הקיצין ואפסו הסיכויים והתקווה במצב הנוכחי כיום לשיקומו של הנאשם.

במצב דברים זה אני גוזר על הנאשם העונשים כדלקמן:

אני מורה על הפעלת שני המאסרים המותנים שהושתו על הנאשם בתיק פלילי 473/07 בבית משפט לנוער על פי גזר דין מיום 16.1.08. האחד למשך ששה חודשים והשני למשך 3 חודשים.

הואיל ושני המאסרים הושתו בגזר דין אחד הריני מורה כי ירוצו בחופף זה לזה.

בגין העבירות בהן הורשע במשפט זה לרבות ובמיוחד משום חומרת העבירות נשוא ת.פ.